Bava Metzia 58

Kapitel 58

א כדרבה דאמר רבה נגנבו בלסטים מזויין אבדו שטבעה ספינתו בים

1 Nach [der Erklärung] Rabbas, denn Rabba erklärte: gestohlen, durch einen bewaffneten Räuber; abhanden gekommen, wenn das Schiff im Meere untergegangenist.

ב אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' טרפון ביד רחבה הוה ליה הנהו זוזי דיתמי אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה מהו לאשתמושי בגוייהו א"ל הכי אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' טרפון

2 R. Jehuda sagte im Namen Šemuéls: Die Halakha ist wie R. Tryphon. Im Besitze des Reḥaba befand sich Waisengeld, und er kam zu R. Joseph und fragte ihn, ob er es benutzen dürfe. Da sprach er zu ihm: So sagte R. Jehuda im Namen Šemuéls: die Halakha ist wie R. Tryphon.

ג א"ל אביי ולאו אתמר עלה א"ר חלבו אמר רב הונא לא שנו אלא בדמי אבידה הואיל וטרח בה אבל מעות אבידה דלא טרח בהו לא והני כמעות אבידה דמו א"ל זיל לא שבקו לי דאשרי לך:

3 Abajje sprach zu ihm: Hierzu wird ja gelehrt, R. Ḥelbo sagte im Namen R. Honas, dies gelte nur vom Erlöse einer verlorenen Sache, weil er damit Mühe hatte, nicht aber von verlorenem Gelde, womit er keine Mühe hatte, und dies gleicht ja verlorenem Gelde!? Da sprach jener: Sie lassen nicht zu, daß ich es dir erlaube.

ד <big>מתני׳</big> מצא ספרים קורא בהן אחד לשלשים יום ואם אינו יודע לקרות גוללן אבל לא ילמוד בהן בתחלה ולא יקרא אחר עמו

4 WER BÜCHERFINDET, LESE DARINEINMAL IN DREISSIG TAGEN, UND WENN ER NICHT ZU LESEN VERSTEHT, SO ROLLE ER SIE; ER DARF ABER DARIN NICHT ETWAS ZUM ERSTEN MALELERNEN, AUCH DARF EIN ANDERER NICHTMIT IHM LESEN.

ה מצא כסות מנערה אחד לשלשים יום ושוטחה לצרכה אבל לא לכבודו

5 WER EIN GEWAND FINDET, STÄUBE ES EINMAL IN DREISSIG TAGEN AUS; ER BREITE ES AUS ZU DESSENNUTZEN, NICHT ABER, UM DAMIT ZU PRUNKEN.

ו כלי כסף וכלי נחושת משתמש בהן לצרכן אבל לא לשחקן כלי זהב וכלי זכוכית לא יגע בהן עד שיבא אליהו

6 SILBERNE UND KUPFERNE GERÄTE BENUTZE ER ZU IHREMNUTZEN, NICHT ABER SO, DASS SIE ABGENUTZT WERDEN KÖNNEN. GOLDENE UND GLÄSERNE GERÄTE DARF ER, BIS ELIJAHU KOMMT, NICHT BERÜHREN.

ז מצא שק או קופה וכל דבר שאין דרכו ליטול הרי זה לא יטול:

7 WER EINEN SACK, EIN BÜNDEL ODER SONST ETWAS, DAS ER NICHT AUFZUNEHMEN PFLEGT, FINDET, BRAUCHT ES NICHT AUFZUNEHMEN.

ח <big>גמ׳</big> אמר שמואל המוצא תפילין בשוק שם דמיהן ומניחן לאלתר

8 GEMARA. Šemuél sagte: Wenn jemand Tephillin auf der Straße findet, so schätze er ihren Wert sofort und lege sie an.

ט מתיב רבינא מצא ספרים קורא בהן אחד לשלשים יום ואם אינו יודע לקרות גוללן גוללן אין שם דמיהן ומניחן לא אמר אביי תפילין בי בר חבו משכח שכיחי ספרים לא שכיחי

9 Rabina wandte ein: Wer Bücher findet, lese darin einmal in dreißig Tagen, und wenn er nicht zu lesen versteht, so rolle er sie. Er muß sie also rollen, nicht aber den Wert schätzen [und anlegen]!? Abajje erwiderte: Tephillin sind bei Bar Ḥabo zu haben, Bücher aber sind nicht überall zu haben.

י ת"ר השואל ספר תורה מחבירו הרי זה לא ישאילנו לאחר פותחו וקורא בו ובלבד שלא ילמוד בו בתחלה ולא יקרא אחר עמו

10 Die Rabbanan lehrten: Wer von seinem Nächsten eine Torarolle geliehen hat, darf sie nicht einem anderen leihen; er öffne sie und lese darin, er darf aber darin nicht etwas zum ersten Male lernen, auch darf ein anderer nicht mit ihm lesen.

יא וכן המפקיד ס"ת אצל חבירו גוללו כל שנים עשר חדש פותחו וקורא בו אם בשבילו פתחו אסור סומכוס אומר בחדש שלשים יום בישן שנים עשר חדש ר"א בן יעקב אומר אחד זה ואחד זה שנים עשר חדש:

11 Ebenso auch, wer eine Torarolle zur Verwahrung erhalten hat: er rolle sie alle zwölf Monate, öffne sie und lese darin; zum eigenen Nutzen ist dies verboten. Symmachos sagt, eine neue [rolle er] alle dreißig Tage, eine alte alle zwölf Monate. R. Elie͑zer b. Ja͑qob sagt, sowohl die eine als auch die andere alle zwölf Monate.

יב אמר מר השואל ספר תורה מחבירו הרי זה לא ישאילנו לאחר מאי אריא ס"ת אפי' כל מילי נמי דאמר ר"ש בן לקיש כאן שנה רבי אין השואל רשאי להשאיל ואין השוכר רשאי להשכיר

12 Der Meister sagte: Wer von seinem Nächsten eine Torarolle geliehen hat, darf sie nicht einem anderen leihen. Wieso gerade eine Torarolle, dies gilt ja auch von jeder anderen Sache!? R. Šimo͑n b. Laqiš sagte nämlich, hier lehrte Rabbi, der Entleiher dürfe nicht verleihen und der Mieter nicht vermieten. –

יג ס"ת איצטריכא ליה מהו דתימא ניחא ליה לאיניש דתיעביד מצוה בממוניה קמ"ל

13 Von einer Torarolle ist es besonders nötig; man könnte glauben, es sei jedem lieb, daß mit seinem Gelde eine gottgefällige Handlung ausgeübt werde, so lehrt er uns.

יד פותחו וקורא בו פשיטא ואלא למאי שייליה מיניה סיפא איצטריכא ליה ובלבד שלא ילמוד בו בתחלה

14 «Öffne sie und lese darin.» Selbstverständlich, wozu hat er sie denn entliehen!? – Nötig ist der Schlußsatz: er darf aber darin nicht etwas zum ersten Male lernen.

טו וכן המפקיד ס"ת אצל חבירו גוללו כל שנים עשר חדש פותחו וקורא בו מאי עבידתיה גביה ותו אם בשבילו פתחו אסור הא אמרת פותחו וקורא בו הכי קאמר אם כשהוא גוללו פותחו וקורא בו מותר אם בשבילו פתחו אסור

15 «Ebenso auch, wer eine Torarolle zur Verwahrung erhalten hat: er rolle sie alle zwölf Monate, öffne sie und lese darin.» Wie kommt er dazu!? Ferner: zum eigenen Nutzen ist dies verboten; du sagtest ja, daß er sie öffnen und darin lesen dürfe!? – Er meint es wie folgt: wenn er sie beim Rollen öffnet und liest, so ist dies erlaubt, zum eigenen Nutzen aber ist dies verboten.

טז סומכוס אומר בחדש שלשים יום בישן שנים עשר חדש ר"א בן יעקב אומר אחד זה ואחד זה שנים עשר חדש ר"א בן יעקב היינו תנא קמא אלא אימא ר' אליעזר בן יעקב אומר אחד זה ואחד זה שלשים יום:

16 «Symmachos sagt, eine neue [rolle er] alle dreißig Tage, eine alte alle zwölf Monate. R. Elie͑zer b. Ja͑qob sagt, sowohl die eine als auch die andere alle zwölf Monate.» R. Elie͑zer b. Ja͑qob sagt ja dasselbe, was der erste Autor!? – Lies: R. Elie͑zer b. Ja͑qob sagt, sowohl die eine als auch die andere alle dreißig Tage.

יז אבל לא ילמוד בו בתחלה ולא יקרא אחר עמו: ורמינהו לא יקרא פרשה וישנה ולא יקרא בו פרשה ויתרגם ולא יפתח בו יותר מג' דפין ולא יקראו בו שלשה בני אדם בכרך אחד הא שנים קורין

17 ER DARF ABER DARIN NICHT ETWAS ZUM ERSTEN MALE LERNEN, AUCH DARF EIN ANDERER NICHT MIT IHM LESEN. Ich will auf einen Widerspruch hinweisen: Er darf darin nicht einen Abschnitt lesen und ihn wiederholen, auch nicht einen Abschnitt lesen und ihn übersetzen, ferner nicht mehr als drei Spalten öffnen, auch dürfen nicht drei Personen aus einem Bande lesen. Zwei dürfen also wohl lesen!?

יח אמר אביי לא קשיא כאן בענין אחד כאן בשני ענינים:

18 Abajje erwiderte: Das ist kein Widerspruch; eines gilt von einem Thema und eines gilt von zwei Themen.

יט מצא כסות מנערה אחד לשלשים יום: למימרא דניעור מעלי לה והאמר רבי יוחנן מי שיש לו גרדי אומן בתוך ביתו ינער כסותו בכל יום אמרי בכל יום קשי לה אחד לשלשים יום מעלי לה

19 WER EIN GEWAND FINDET, STÄUBE ES EINMAL IN DREISSIG TAGEN AUS. Demnach ist das Ausstauben vorteilhaft, und dagegen sagte R. Joḥanan, wer einen geschickten Weber in seinem Hause hat, lasse sein Gewand täglich ausstauben!? – Ich will dir sagen, täglich ist es schädlich, einmal in dreißig Tagen ist es nützlich.

כ איבעית אימא לא קשיא הא בחד והא בתרי

20 Wenn du willst, sage ich: das ist kein Widerspruch; eines gilt von einem und eines gilt von zweien.

כא איבעית אימא לא קשיא הא בידא והא בחוטרא

21 Wenn du willst, sage ich: das ist kein Widerspruch; eines, wenn mit der Hand, und eines, wenn mit einem Stocke.

כב איבעית אימא לא קשיא הא בדעמרא הא בדכיתנא

22 Wenn du aber willst, sage ich: das ist kein Widerspruch; eines gilt von einem wollenenund eines gilt von einem linnenen [Gewände].

כג א"ר יוחנן כסא דחרשין ולא כסא דפושרין ולא אמרן אלא בכלי מתכות אבל בכלי חרש לית לן בה ובכלי מתכות נמי לא אמרן אלא דלא צויץ אבל דצויץ לית לן בה ולא אמרן אלא דלא שדא ביה ציביא אבל שדא ביה ציביא לית לן בה:

23 R. Joḥanan sagte: Lieber einen Hexenbecher [trinken] als einen mit lauem Wasser. Dies gilt jedoch nur von einem Metallgefäße, bei einem irdenen aber ist nichts dabei. Und auch hinsichtlich eines Metallgefäßes gilt dies nur von dem Falle, wenn [das Wasser] nicht gekocht hat, wenn es aber gekocht hat, so ist nichts dabei. Auch gilt dies nur von dem Falle, wenn darin kein Gewürz hineingetan worden ist, wenn aber Gewürz darin hineingetan worden ist, so ist nichts dabei.

כד וא"ר יוחנן מי שהניח לו אביו מעות הרבה ורוצה לאבדן ילבש בגדי פשתן וישתמש בכלי זכוכית וישכור פועלים ואל ישב עמהן ילבש בכלי פשתן בכתנא רומיתא וישתמש בכלי זכוכית בזוגיתא חיורתא וישכור פועלים ואל ישב עמהן תרגומא

24 Ferner sagte R. Joḥanan: Wenn einem sein Vater viel Geld hinterlassen hat und er es durchbringen will, so trage er linnene Gewänder, benutze gläserne Gefäße und miete Löhner, ohne bei ihnenzu weilen. Er trage linnene Gewänder, aus römischem Linnen. Er benutze gläserne Gefäße, aus weißem Glase. Er miete Löhner, ohne bei ihnen zu weilen,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel